האם גם אתה מרעיל את כלבך ?

 לפני כשבוע הגיעה אל מרפאתי כלבה צעירה, הבעלים שלה טענה שהכלבה לא מתנהגת כרגיל- היא קצת חלשה ואין לה תיאבון כתמול שלשום. בבדיקה מקיפה של הכלבה לא נראו שום בעיות חריגות והוחלט להמתין עם הכלבה פרק זמן נוסף בטרם נמשיך עם בדיקות נוספות. יום למחרת הבעלים הגיעה בטענה שהכלבה מאד חלשה, חסרת מרץ, חסרת תיאבון וממש "על הפנים". בבדיקה הפעם לכלבה היו ריריות (חניכיים) חיוורות מאד והוחלט לקחת בדיקת דם. הממצא החריג היחידי שנמצא היה אנמיה קשה מאד (25% מכמות הדם הנורמאלית המינימאלית). בנוסף בוצע משטח דם, אשר עבר צביעה מיוחדת והסתכלות במיקרוסקופ. לאחר מבט קצר במשטח הרמתי את ראשי ושאלתי את הלקוחה- "תגידי, מה הכלבה אוכלת?"
"מזון מסחרי לכלבים" אמרה לי הלקוחה.
"וחוץ מזה, איזה מזון ביתי היא אוכלת?" שאלתי
"קציצות, שאריות עוף, אבל לא בכמויות גדולות" אמרה הלקוחה.
"ומתי בפעם אחרונה היא אכלה בצל?" שאלתי.
"אה, באמת עכשיו שאתה שואל, לפני כשבוע היא גנבה חצי בצל מהמנגל" השיבה הלקוחה.

 ובכן קוראים יקרים זה אולי המקום להגיד את זה שוב- מזון שמתאים לבני אדם לא תמיד מתאים לבעלי חיים. לפעמים הוא אפילו רעיל ומסכן חיים. ועל כך נדון בכתבה זו ונסקור יחדיו את המזונות הנפוצים, הרעילים לחיות המחמד שיש בביתנו.

בצל ושום
בצל ושום מכילים מספר חומרים הרעילים לכלבים. אותם חומרים גורמים לפגיעה בכדוריות הדם האדומות. הפגיעה העיקרית היא להמוגלובין ובשל כך כדורית הדם האדומה עוברת שינוי. כאשר הכדורית הפגועה מגיעה לטחול היא עוברת פירוק, במידה ומספר רב של כדוריות דם אדומות עוברות פגיעה פירוש הדבר כי נוצרה אנמיה המוליטית. הסימנים הראשונים הם הקאות, שלשולים וחולשה. בהמשך תופיע אנמיה, פגיעה כבדית, שינויים בצבע השתן, סימני אסטמה ותמותה בהרעלה קשה. סימני ההרעלה אינם מיידים ולוקחים כמה ימים לרוב עד הופעתם. אולם בחשד להרעלה שהתרחשה כעת מומלץ לפנות לווטרינר כדי לגרום להקאה. הטיפול לאחר שהופיעו סימנים הוא תמיכה בלבד- טיפול תרופתי למניעת המשך נזק לכדוריות האדומות ובמידת הצורך עירוי דם.
כמות של כמה מאות גרמים בפעם אחת או כמות נמוכה יותר בצריכה יומיומית מספיקה כדי להרעיל כלב השוקל 10 קילו. חתולים אגב רגישים בהרבה מכלבים וכמויות קטנות בהרבה מספיקות כדי להרעיל אותם.
כל צורה של בצל או שום יכולה לפגוע- כן גם בצל מטוגן או המים של מרק בצל. ואגב ישנם מזונות של תינוקות אשר מוסיפים להם אבקת בצל- גם הם יכולים להרעיל.

שוקולד
כמו בני אדם, כך גם כלבים יודעים לחטוא ולהתמכר לשוקולד. אך שלא כמו בני אדם כמויות קטנות יחסית של שוקולד מספיקות כדי להרעיל כלב. החומרים הרעילים הם טיוברומיד וקפאין. חומרים אלו נמצאים בקקאו ולכן ככל שרמת הקקאו גבוהה יותר כך השוקולד רעיל יותר- שוקולד לבן כמעט ואינו רעיל לכלבים. בשוקולד חלב צריך כמה עשרות גרמים כדי להרעיל כלב קטן. בשוקולד מריר עשרות בודדות של גרמים מספיקות ומאבקת קקאו לא צריך יותר מכמה גרמים.
סימני ההרעלה הראשוניים הם הקאות, שלשולים, שתייה מרובה, רעידות וחוסר נוחות. בהרעלה מעט קשה יותר (של עוד כמה גרמים של אבקת קקאו) ישנה כבר פגיעה לבבית, עלייה בקצב לב ואי סדירות בדופק וברמות קשות של הרעלה מופיעות גם עוויתות ומוות.
במקרה של חשד להרעלה חובה להביא את החיה לווטרינר בהקדם האפשרי. בהתחלה ניתן לגרום להקאה ולבצע שטיפת קיבה. כאשר מופיעים סימני הרעלה יש לתת טיפול בהתאם לסימנים.
 חתול יותר רגיש מכלב אך חתולים כמעט ולא נוגעים בשוקולד ולכן פחות מורעלים מכלבים.

אבוקדו
 כן גם אבוקדו רעיל לחיות. האמת היא שבני האדם הם מהיצורים היחידים שמסוגלים לאכול אותו בבטחה. גם כאן כל חלקי האבוקדו רעילים וחיות רבות מורעלות כבר ממנות נמוכות של עשרות גרמים של מוצרי העץ (פירות, עלים, גלעין וכו'). החומר הרעיל בצמח נקרא פרסין והוא גורם למספר רב של סימנים, ביניהם- דלקת עטין ופגיעה בחלב בחיות מניקות, הקאות ושלשולים. בנוסף בהרעלות קשות ניתן לראות חולשה, קשיי נשימה, בצקות וסימנים נוספים שהם תוצאה של אי ספיקה לבבית בשל פגיעה בשריר הלב. גם כאן הטיפול דומה ומהרגע שהחלו הסימנים יש לתת טיפול מסייע.
 ציפורים ומכרסמים אגב רגישים מאד לאבוקדו ומנות קטנות מאד מספיקות כדי להרוג.

ענבים
כן רבותי הפרי הקטן, מתוק וטעים להפליא, שכלבנו כל כך אוהב יכול להיות רעיל מאד, הכול תלוי מינון כמובן ותלוי כלב- לא ברור למה אך כלבים מסוימים רגישים בהרבה מאחרים. כלב קטן שאוכל עשרות גרמים בודדים של ענבים כבר יכול להראות סימני הרעלה. צימוקים אגב רעילים במינון נמוך בהרבה, כיוון שהם הרבה יותר מרוכזים. הסימנים הראשונים הם הקאות, שלשולים, חולשה, חוסר תיאבון, רעידות ועוד. אבל הפגיעה הקשה ביותר היא כשל כליות אקוטי קשה, אשר קשה מאד לתקן.

זוהי רשימה קצרה של מזונות רעילים או מסוכנים לחיות מחמד. בנוסף ברשימה המורחבת יותר ניתן גם למצוא:

• אגוזי מקדמיה- גורמים להקאות, חולשה, דיכאון וחום, לרוב לא גורמים לתמותה. כלבים הם החיות היחידות כנראה אשר מראות סימני הרעלה ומספיקה כמות של כמה עשרות גרמים להרעיל כלב קטן.
• בצק שמרים- אכילה של בצק שמרים בכמות גדולה, בעיקר אצל כלבים, גורמת להתנפחות קיבה, חמצת מטבולית, דיכוי של מערכת העצבים המרכזית. כל אחד מהנ"ל יכול לבוא לידי ביטוי עם סימנים שונים. בכולם יש סכנת חיים.
• ממתיקים מלאכותיים- יכולים לגרום לכשל כבד.
• חלב ומוצריו- רוב החיות, שלא כמו האדם, מיצרות לקטאז בכמויות נמוכות מאד ולכן מוצרי חלב יכולים לגרום לשלשול וכאבי בטן ולכן לא מומלצים לחיות מחמד.

קוראים יקרים זוהי רשימה חלקית בלבד. הזכרנו כאן את המזונות הנפוצים יותר, אשר רואים בקליניקה לעיתים יותר קרובות. וכמילה אחרונה אני רוצה לציין עובדה אחת- מגוון מזונות לכלב או חתול הוא לא דבר טוב. שתי החיות הללו לא מבכות את מר גורלן על המזון החד גוני המונח על צלחתן. אנו הבעלים עושים את ההקשר הזה וכתוצאה מכך מגוונים לחיות את המזון ויוצרים כתוצאה מכך פינוק, חוסר רצון לאכול ולעיתים גם בעיות רפואיות.
אז אנא חישבו כמו בעל חיים ולא כמו בן אדם כאשר אתם חושבים על חיית המחמד שלכם.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.